דיאמנט ואח' נ' ויינר בע"מ

פסק דין

1.זו היא תביעה כספית בסך 15,527 ₪, אותה הגישו התובעים, שהינם בני זוג, נגד הנתבעת, שהינה חברה קבלנית, ממנה רכשו דירה בשדרות ויצמן בקרית ביאליק ונגד מנהלה.

תמצית טענות התובעים

2.בתביעה נטען, כי ביום 15/5/08 נחתם זיכרון דברים בין התובעים ובין הנתבעת לרכישת הדירה. במעמד זה סוכמו, בין היתר, השינויים שדרשו התובעים לבצע בדירה: ביטול אחד החדרים בדירה (שהיה למעשה יחידת חדר + מקלחת), כך שהדירה תישאר באותו שטח ובעלת ארבעה חדרים בלבד, וכן החלפת מקומותיהם של השירותים וחדר הארונות ביחידת ההורים.

בהמשך, ביום 6/6/08 נחתם החוזה בין הצדדים (להלן: "החוזה"), בו סוכם, בין היתר, כי השינויים הינם ללא תוספת מחיר (סעיף 7). התובעים הופנו לאדריכל שתכנן את הבניין, התשריט שונה, החדר החמישי בוטל, יחידת ההורים כולל חלון לחדר ארונות תוכננה מחדש ונתקבל אישור הנתבעת לכך.

התובעים מדגישים, כי הקמת שלד הבניין החלה רק לאחר חתימת החוזה, כך שחלוקת הדירה לחדרים התבצעה במהלך הבנייה מבלי צורך בהריסה של בנייה קיימת. ביצוע השינויים שנדרשו ע"י התובעים הסתיים בחודש 1/09.

3.בתחילת חודש 3/09 נדרשו התובעים לשלם סכומי כסף נוספים בעבור קו ביוב, ציפוי לדלת הממ"ד, תוספת לחלון ועוד. הגם שדחו דרישה בהיותה מנוגדת לחוזה ושלא כדין, נאלצו התובעים לשלם לנתבעת, ביום 3/4/09, סך של 4,042 ₪, תחת מחאה.

4.במהלך החודשים 1/09 – 4/09 הזמינו התובעים מספק הנתבעת, חברת טופולסקי (להלן: "הספק") פריטים שונים דוגמת קרמיקות וכלים סניטריים. חלק מהפריטים הוזמן לפי הסטנדרט וחלק אחר לפי מחירי קניה משודרגים (נטען, כי הפריטים הסטנדרטיים שהוצעו להם היו באיכות ירודה). בנוסף, חלק מהפריטים נרכש שלא באמצעות הספק בשל מחירם הגבוה של הפריטים החלופיים שהוצגו להם. משדרשו התובעים לבצע את הקיזוזים המגיעים להם בגין פריטים אלו, הפנה אותם הספק לנתבע.

התובעים סברו, לתומם, כי ההתחשבנות עם הנתבע תתבצע בגמר החשבון, אלא שזה האחרון התנער מחבות זו וכך הרוויח עלות פריטים אלו על חשבונם.

נטען, כי בפגישה שנערכה בין התובעים ובין הנתבעים ביום 28/6/09 (לצורך סיכום פרוטוקול המסירה, סיום תשלום וקבלת מפתחות) נדרשו התובעים לשלם את התשלום האחרון וכן תוספות שונות, כאשר בתחשיב של הנתבע נכללו חובות ותביעות להחזר זיכויים שקיבלו התובעים מהספק בעבור כלים סניטריים. בתחשיב לא צוינו הזיכויים המגיעים לתובעים בגין פריטים שלא נרכשו מהספק וכן זיכויים נוספים.

גם במקרה זה נאלצו התובעים לשלם את המחיר המלא לפי דרישת הנתבעים (ללא הזיכויים), שוב תחת מחאה.

5.התובעים טוענים עוד, כי התנהגותו של הנתבע מאז חודש 3/09 הייתה בלתי הוגנת וכל פניה אליו בניסיון לנהל עמו משא ומתן בגין דרישותיו נתקלה בכעסים וצעקות. מידי פעם אף איים שיבטל את החוזה. התנהגות זו הגיעה לשיאה במעמד גמר החשבון עד כדי כך שהתובעת פרצה בבכי מר לאחר שהנתבע סירב לתת לה להיכנס לדירה לראות את התקדמות העבודה וזאת לעיני אנשי המקצוע שהיו בדירה.

6.הסעדים שפורטו בתביעה הינם כדלקמן:

תשלומים מיוחדים ששולמו ללא הצדקה בסך של 4,042 ₪;

זיכויים שלא נתקבלו מהנתבע בעת עריכת חשבון סופי בסך 4,185 ₪ (כמפורט במכתב התובעים מיום 21/7/09);

הפרשים בגין זיכויים מינימאליים שניתנו לתובעים בגין רכישות כלים סניטרים, אומדן של 5,000 ₪;

השלמות, בהתאם למפרט, שלא בוצעו בסך 2,300 ₪;

עגמת נפש מהתנהגות הנתבע לפי שיקול דעת בימ"ש.

תמצית טענות הנתבעים

7.תחילה טוענים הנתבעים, כי יש לדחות את התביעה כלפי הנתבע על הסף או לגופה, שכן חוזה המכר וההתקשרות כולה הייתה בין התובעים ובין הנתבעת וכאשר לא מתקיימות עילות המצדיקות הרמת מסך.